שלום לכולם,
קוראים לי דגי-דג ואני גר היום בתוך אגרטל בבית משפחת פרץ.
לפני הרבה הרבה ימים (למיטב זכרוני) הופרדתי מ-15 האחים שלי והגעתי לכאן בתוך קופסת פלסטיק שקופה. (כולנו הגענו לגן ילדים בשורש וכל אח הלך לבית אחר).
בכל ערב מגיע לאגרטל שלי ילד קטן, שואל אותי אם אני רוצה לאכול את הגרגירים שלי, אני כמובן צועק עד כמה שאני יכול - “כן! כן! אני נורא רעב! תביא לי מלא גרגירים!”, הילדון הזה (שלא נראה קטן כל-כך מתוך האקווריום…), קצת מתקצמן עלי ודואג לתת לי רק שני גרגירים בכל יום (אחד ירוק ואחד חום).
אבל דואג.
תודה ילדון קטן, אני מקווה שתשמור עלי טוב, שתמשיך לתת לי אוכל גם אחרי שתגמר שקית הגרגירים שהבאתי איתי ושלא תזרוק אותי במעלה אדומים כמו שעשית לכלב נודל.
באהבה,
דגי-דג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה