בכניסה לחדר שלי, אם תלכו קצת ימינה ותעברו את הארון,
תראו בפינה, מעמד כזה של מדפים.
במדף השני מלמטה נשענים להם ככה על הצד: הספרים שלי.
הכי אני אוהב את הספר של פלוטו.
בעצם לא, מעשה בחמישה בלונים הרבה יותר מעניין.
וגם הספר האדום הזה עם החתול על המרבד מאוד נחמד.
את נפתלי אני אוהב במיוחד כי אמא שלו מספרת לי על הפיפי והקקי שהוא עושה.
אבל אני אף פעם לא הגעתי לסוף הסיפור כי תמיד רציתי באמצע לשיר בקול רם:
תירס חם, בים בם בם, בים בם בם, תירס חם.
שתדעו לכם,
אני מאוד אוהב לקרוא בספרים שלי, ככה לבד, עם אמא או עם אבא, לפעמים בחדר שלי, לפעמים בסלון ואפילו גם באוטו.
אבל... זה לא פשוט לשבת ולקרוא ספר שלם מההתחלה ועד הסוף כשמחכים לי מלא ספרים אחרים על המדף...
אז אני פשוט עושה כמו שראיתי שההורים שלי עושים כשהם רואים טלויזיה: אני מזפזפ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה