.jpg "מי ראה את איילת")
טוב,
מסתבר שפלייליסט מוסיקה הוא לא היחידי שמתנגן אצלי בראש.
קבלו את תקציר פלייליסט התרבות שלי, נכון לחורף 2009:
ספרים
נפתלי, פלוטו, חמישה בלונים, הזחל הרעב ותירס חם – כבודכם במקומם מונח, אבל הגיע הזמן לפנות מקום לספרים של גדולים…
טלוויזיה
מוסיקה
במה
טיולים קצרים של אחרי הגן
פורים. אני לא סגור על החג הזה.
אני לא רוצה להיות משהו אחר,
רוצה להיות נועם.
אני לא רוצה להיות ליצן או אפרוח ,
רוצה להיות נועם.
אני לא רוצה לחבוש כובע מצחיק או לצבוע את הפנים,
רוצה להיות רק נועם!
אבל בכל זאת, היה כיף במסיבת פורים בגן…
שלום לכולם,
קוראים לי דגי-דג ואני גר היום בתוך אגרטל בבית משפחת פרץ.
לפני הרבה הרבה ימים (למיטב זכרוני) הופרדתי מ-15 האחים שלי והגעתי לכאן בתוך קופסת פלסטיק שקופה. (כולנו הגענו לגן ילדים בשורש וכל אח הלך לבית אחר).
בכל ערב מגיע לאגרטל שלי ילד קטן, שואל אותי אם אני רוצה לאכול את הגרגירים שלי, אני כמובן צועק עד כמה שאני יכול - “כן! כן! אני נורא רעב! תביא לי מלא גרגירים!”, הילדון הזה (שלא נראה קטן כל-כך מתוך האקווריום…), קצת מתקצמן עלי ודואג לתת לי רק שני גרגירים בכל יום (אחד ירוק ואחד חום).
אבל דואג.
תודה ילדון קטן, אני מקווה שתשמור עלי טוב, שתמשיך לתת לי אוכל גם אחרי שתגמר שקית הגרגירים שהבאתי איתי ושלא תזרוק אותי במעלה אדומים כמו שעשית לכלב נודל.
באהבה,
דגי-דג
